מוזיקה בגיל הַזִּקְנָה

קרוב ל-40% מהאוכלוסיה שעברה את גיל 80 לוקה במחלות ניווניות נוירולוגיות בהן מתנוונים בהדרגה תאי עצב במוח – הנפוצה שבהן היא אלצהיימר. בתהליך ההידרדרות המוחית מתרחשת ירידה ניכרת ביכולות החשיבה ובתפקוד של המוח ובין היתר בזיכרון. הלוקים/ות בתסימים חשים /ות דיכאון ובדידות ויוצרים/ות פחות קשר עם סביבתם/ן. הם/ן מתחילים/ות לחוש לא מחוברים /ות מחייהם/ן וממי שהיו בעבר. קשיים בזיהוי דמויות מקורבות, וחוסר התמצאות בזמן ובמרחב הם רק חלק מהתסמינים של אותם מצבים. במצברים אלה קיימים טיפולים תרופתיים מגוונים אך תחום אחד עושה קסמים והוא לא מורכב מחומר כימי כלשהו: מוזיקה.

זה זמן רב שמוזיקה ידועה בסגולותיה הטיפוליות וכוח הריפוי שלה. במוזיקה קיים פוטנציאל להפעלה מיידית של אזורים נרחבים במוח מעבר לחוש השמיעה הפיזי ושניים מהבולטים שבהם הם זיכרון ורגש. העיסוק במוזיקה, נגינתה, ואפילו שמיעתה בלבד בכוחה לעורר זכרונות מודחקים שלא עולים בתנאים אחרים. מוזיקה שמתקשרת לאירוע שבעבר עורר רגש, תעורר רגש מחדש גם במצב של ירידה בתפקודים המוחיים. יחד עם הרגש מתעורר הזיכרון של אירועים שנשכחו. שירים ויצירות מוזיקליות, בין אם הם קשורים לעברם של החולים/ות במחלה הניוונית ובין אם לאו, יש בכוחם לעורר רגשית ובאורח פלא גם לחבר אותם/ן מחדש לחבריהם/ן, למשפחתם/ן ולעולם הסובב אותם/ן ממנו התנתקו כאשר הופיעה הירידה בתפקוד. כך הם/ן חוזרים/ות ממצב של אדישות בחזרה אל הרגש. בחזרה אל מעגל החיים.