פורסם ב-

מוזיקה בגיל הַזִּקְנָה

קרוב ל-40% מהאוכלוסיה שעברה את גיל 80 לוקה במחלות ניווניות נוירולוגיות בהן מתנוונים בהדרגה תאי עצב במוח – הנפוצה שבהן היא אלצהיימר. בתהליך ההידרדרות המוחית מתרחשת ירידה ניכרת ביכולות החשיבה ובתפקוד של המוח ובין היתר בזיכרון. הלוקים/ות בתסימים חשים /ות דיכאון ובדידות ויוצרים/ות פחות קשר עם סביבתם/ן. הם/ן מתחילים/ות לחוש לא מחוברים /ות מחייהם/ן וממי שהיו בעבר. קשיים בזיהוי דמויות מקורבות, וחוסר התמצאות בזמן ובמרחב הם רק חלק מהתסמינים של אותם מצבים. במצברים אלה קיימים טיפולים תרופתיים מגוונים אך תחום אחד עושה קסמים והוא לא מורכב מחומר כימי כלשהו: מוזיקה.

זה זמן רב שמוזיקה ידועה בסגולותיה הטיפוליות וכוח הריפוי שלה. במוזיקה קיים פוטנציאל להפעלה מיידית של אזורים נרחבים במוח מעבר לחוש השמיעה הפיזי ושניים מהבולטים שבהם הם זיכרון ורגש. העיסוק במוזיקה, נגינתה, ואפילו שמיעתה בלבד בכוחה לעורר זכרונות מודחקים שלא עולים בתנאים אחרים. מוזיקה שמתקשרת לאירוע שבעבר עורר רגש, תעורר רגש מחדש גם במצב של ירידה בתפקודים המוחיים. יחד עם הרגש מתעורר הזיכרון של אירועים שנשכחו. שירים ויצירות מוזיקליות, בין אם הם קשורים לעברם של החולים/ות במחלה הניוונית ובין אם לאו, יש בכוחם לעורר רגשית ובאורח פלא גם לחבר אותם/ן מחדש לחבריהם/ן, למשפחתם/ן ולעולם הסובב אותם/ן ממנו התנתקו כאשר הופיעה הירידה בתפקוד. כך הם/ן חוזרים/ות ממצב של אדישות בחזרה אל הרגש. בחזרה אל מעגל החיים.

פורסם ב-

על מוסיקה וריפוי

כל הקסם

מה מוסיקה מסוגלת לחולל? כיצד נגינה הופכת לכלי טיפול וריפוי? האם מורים לפסנתר יכולים להשפיע עלינו? כיצד?

יש משהו במוסיקה שהופך אותה לשפה בינלאומית. מוסיקה היא שפה שהרבה יותר קל לרכוש מאשר את השפה הוורבלית. היא נותנת ביטוי לרגשות. זה גורם לה למעשה להשפיע עלינו לטובה במובנים רבים. ההשפעות יכולות להיות פסיכולוגיות, קוגניטיביות ואף פיזיולוגיות. מחקרים מדעיים מוכיחים שוב ושוב שהיא תורמת באופן חד משמעי לפיתוח היצירתיות שלנו. בנוסף, גם לפיתוח כושר למידה והריכוז שלנו. היא מרגיעה ומפחיתה חרדה באופן מוכח. ככל שהבינו שיש כזו עוצמה לכוחה של המוסיקה הלך וגדל השימוש שלה ככלי טיפולי באופן רשמי.

המוסיקה הופכת לכלי טיפולי

בעשורים האחרונים נפוצים יותר ויותר טיפולים באמצעות מוסיקה. היא הופכת לכלי בפסיכותרפיה ובמסגרות רפואיות. במהלך הטיפול נעשה לרוב שימוש בכלי נגינה. אחד הכלים השימושיים בתרפיה הוא הפסנתר אך מקובל להשתמש גם בכלים רבים נוספים. למטפלים קליניים יש במקרים רבים חדר מאובזר במגוון רחב שלי כלים. כלי הנגינה משמשים לביצוע ויצירת מוסיקה כחלק מהמפגש הטיפולי.

יותר ויותר מסגרות קמות ומציעות מסלולי הכשרה רשמיים למטפלים כאלה על ידי מתן תעודת הסמכה. לכל מטפל ניתנת הכשרה בפסיכולוגיה ובמוסיקה ולאחר מכן במסלול יעודי בתרפיה במוסיקה. הטיפול מתאים לרוב לבני גילאים שונים החל מגילאי הגן. את הטיפול מקבלים במגוון מסגרות החל מגני ילדים, דרך בתי חולים, בתי ספר בחינוך המיוחד, בתי סוהר, בתי אבות והוספיסים. בנוסף נפתחות קליניקות פרטיות.

סוגי הטיפול

מקובל לחלק את הטיפול לשלושה סוגים: 1. טיפול במסגרת פסיכולוגית: בטיפול כזה שמים את הדגש על בעיות רגשיות וחיזוק פסיכולוגי. הדבר נעשה בעיקר דרך שינוי דפוסי חשיבה. 2. טיפול במוסדות רפואיים: זהו טיפול תומך שמלבד הורדת מתח וחרדה גם תומך במערכת החיסונית ובמערכות המוטוריות של הגוף. 3. טיפול בחינוך המיוחד: כאן הדגש הוא בעיקר על פיתוח היכולות הלימודיות, אך גם על הצד הרגשי והחברתי.

במשך שנות ההוראה שלי כמורה לפסנתר הגיעו אלי תלמידים רבים בעלי צרכים מיוחדים. חלקם בעלי לקויות ונכויות שונות, קשישים, ואנשים שזקוקים לכוח ולשמחה שהמוסיקה יכולה להעניק. למרות שאין לי הכשרה רשמית בטיפול קליני או פסיכותרפיה, עבור רבים שהגיע לסטודיו לפסנתר המפגשים הפכו לנקודת אור שהיו זקוקים לה. נוכחתי במו עיני כיצד הקסם פועל, משפר יכולות, מחזק בכל כך הרבה מובנים ולעיתים מחזיר לחיים. רבים שהגיעו אלי לשיעורי פסנתר מצאו את עצמם עוברים דרך המוסיקה תהליך ששינה את חייהם.

מוצרט או ביטלס?

תמיד הייתי צמא לאתגר של חקר ה"מבנה המוסיקלי" של כל אדם שמגיע אלי. התאמת הכלים בהם אנחנו משתמשים במפגשים שלנו לצרכים המיוחדים והאישיים של כל אחד היא בעלת חשיבות עליונה בעיני.
ואולם, חשוב להדגיש כי קסמיה של המוסיקה לא מתקיימים בכל תנאי. הנסיון לימד אותי שיש חשיבות עצומה לשני דברים: לסגנון המוסיקלי, ולהקשר החוייתי בו נחשפים למוסיקה מסויימת.

בשנת 1997, כאשר הייתי בשנה ב' באקדמיה למוסיקה, התלהבתי מהשמועה על ספרו של דון קמבל אודות "אפקט מוצרט" שהפך לרב מכר ותורגם גם לעברית. "לתעל את כוחה של המוזיקה לרפא את הגוף, לחזק את החשיבה, ולשחרר את רוח היצירה", כך מציג הספר את הרעיון כבר בכריכה. לפי תוצאותיו השנויות במחלוקת של המחקר שעליו מתבסס הספר - האזנה לסוגים מסוימים של מוזיקה מתוחכמת עשויה לחולל פלאים. בין היתר - היא מסוגלת לגרום לשיפור בביצוע של משימות קוגניטיביות ולחולל השפעות נוספות. התיאוריה עברה מספר גלגולים וביניהם הקביעה שהאזנה למוצרט הופכת אדם לחכם יותר ושלחשיפה מוקדמת למוזיקה קלאסית בילדות יש השפעה מיוחדת על ההתפתחות השכלית. הרעיון השפיע על אנשים וגופים רבים. מושלי מדינות בארה"ב לקבוע תקנות המחייבות להאזין למוסיקה קלאסית מהגיל הרך ועד למוסדות חינוך שונים ברחבי המדינה.
ואולם, רבים התפכחו מהרעיון תוך זמן קצר. בשלהי העשור האחרון של המאה ה-20 יצאו מחקרים שביטלו את התיאוריה הזו. אחד החוקרים הבולטים - כריסטופר פ. צ'בריס, הוכיח במחקרו שהשפעתה של המוסיקה מתקיימת רק בתנאי שמתקיים התנאי הנוירו פסיכולוגי הפשוט הקרוי "עירור הנאה".

מוסיקה כשפה

במשך 20 שנות פעילותי כמורה לפסנתר אני פוגש אוכלוסיות שונות ומגוונות, ובתוך כל אוכלוסיה ומגזר כל כך הרבה אנשים שונים. כל אחד מהם הוא "פלנטה", עולם שלם של טעם אישי ותגובות יחודיות לסגנונות מוסיקליים שונים. חלקם יכולים ממש להתעצבן ממוסיקה של ביל אוונס או בראד מלדו. חלקם מתפעמים מהמינימליזם של המוסיקה הקלאסית המודרית. חלקם נרדמים ממנו. חלקם מאבדים סבלנות אחרי 15 שניות של האזנה ל"פסטורלית" של בטהובן, וחלקם ממש נכנשים ל"טראנס" מהאזנה לאותה יצירה ממש. כיוון שלב עוצמת הריפוי והקסם של המוסיקה לא מתקיימים כלל בהיעדר אותו "עירור הנאה" יש חשיבות עליונה לסגנון אליו נחשפים.

המוסיקה, כמו כל שפה, גם היא שפה. אם לא נחשפנו אליה מספיק אנו לא דוברים אותה. אנו לא יכולים להפיק פתאום הנאה משפה זרה כל כך, אפילו אם המשפטים שנשמע הם גאוניים. וכשהתחביר לא מובן לנו, אין לצלילים אפשרות אמיתית "לפרוט" לנו על מיתר כלשהו. ולכן - לסגנונות מוסיקליים שטבועים בנו ונחשפנו אליהם יותר בעבר תהיה תמיד יותר השפעה ויהיה להם תמיד כוח רב יותר - הן בתהליך הטיפולי הקליני והן בשיעור אצל המורה לפסנתר. ובמילים פשוטות - כהיות כל סגנון מוסיקלי שפה, על מנת ליהנות מ"אפקט הקסם" של אותו סגנון מוסיקלי באופן מירבי עלינו לעשות איתו היכרות מוקדמת.
ואולם, יחד עם זאת בהחלט לא תמיד רק לסגנון המוכר שהתחנכנו עליו יש משקל. יש לא מעט מקרים בהם הסיטואציה בה נחשפים למוסיקה יש בה חויה עוצמתית שגורמת לחיוך, בין אם הכרנו את הסגנון יותר או פחות. הנה דוגמה יפה שמצאתי בסרטון הבא:

הפתעה מוסיקלית במטרו של קופנהאגן

 

שתפו: